#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"נח.
מדוע לב""ש הבוצר לגת הוכשר? "	"למ""ד כלי טמא חושב
משקין שבתוכו להכשירם ואע""ג דהוא לא אחשביה - שמא יבצרנו בקופות טמאות. למ""ד אין כלי טמא חושב משקין -
לר' חנינא גזירה שמא יבצרנו בקופות מזופפות, לרבא גזירה משום הנושכות <sup>לט</sup>, לרבה בר אבוה פעמים שאדם הולך לכרמו לידע
אם הגיעו ענבים לבצירה או לא ונוטל ענבים לסוחטם ומזלף על גבי ענבים ובשעת בצירה עדין משקה טופח עליהם.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>לט.  רש""י פירש
שהאשכולות נושכות זו את זו וכשבא להפרידם נסחט המשקה עליהם וכיון דעביד בידים ולא אפשר בלא סחיטה מכשר. והרשב""א הביא את פירוש
הרמב""ן שהענבים נושכים זה את זה והמשקה היוצא מהם נשמר בדיבוק אותם הענבים ואינו נופל לקרקע ומש""ה
הוכשר. ור""ח גרס הנשוכות ופי' שכשנושך האדם מן האשכול נוטף ממנו משקה.</span>"	שבת יז.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"נט.
למסקנא מדוע גזרו שגידולי תרומה תרומה, והאם הגידולים טהורים?
"	"גזרו משום תרומה טמאה ביד
כהן שאסורה באכילה ובא לזורעה וחששו שמא ישהה אותה עד זמן זריעה ויבוא לאוכלה בטומאה. לרש""י גזרו שהגידולים
טמאים והתוס' (ד""ה דלמא) כתבו שבפסחים מבואר
שהגידולים טהורים, דכיון דאין נאכלים לזרים משום רווח פורתא שנטהרים לא משהי גביה."	שבת יז: ותוס'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"ס.
אלו עוד דברים י""א שנגזרו בי""ח דבר חוץ מאין קורין
ואין פולין ואלו דפסלי תרומה? "	"המניח כלים תחת הצינור
פוסלים את המקוה. כל המטלטלים מביאים את הטומאה בעובי המרדע. בנות כותים נידות מעריסתן. הבוצר לגת הוכשר. גידולי
תרומה תרומה. מי שהחשיך לו בדרך נותן כיסו לנכרי ולא יטלטלנו פחות פחות מד' אמות. פיתן ושמנן משום יינן, ויינן
משום בנותיהן, ועל בנותיהן משום ע""ז. תינוק נכרי שמטמא בזיבה. והתוס' (ד""ה
הניחא) הוסיפו לא יאכל הזב עם הזבה, ולפי זה אוכל ראשון ואוכל שני חדא חשיב להו,
א""נ הבא ראשו ורובו במים שאובין וטהור שנפלו וכו' חשיב חדא."	שבת יז: ותוס'		
